יום כ"ד אלול

היום העשרים ורביעי לחודש השישי ,עיקר נבואת חגי הנביא בחידוש הבנין. היום הזה חוזר בנבואתו הקצרה שלוש פעמים  ומחזק מאוד את חובתנו להקים את הבנין באופן מעשי גם אם הוא יהיה קטן ודל בשלב הראשון.  עת בית ה' להבנות. הבה מתעמק בנבואת חגי, היום בערב יום בריאת העולם.  המקדש ובריאת העולם הם ענין אחד.   נישא תפילה לתקנת הבריאה, שלא נקלקל , להצלת העולם , זה יום תחילת מעשה שמים וארץ , להצלה מן הנגף  ומן החרב. לנו ולכל הבריות. שרפים אופנים וחיות הקודש . בעוד שבעה ימים נברא האדם שזהו יום דינו לפי שיצא בדימוס . יום תרועה. תרועה במקדש שופר של יעל פשוט ופיו מצופה זהב. אין זה שיעור אלא מעשה להלכה .


וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וְעַל דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי יְהֹוָה:
וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ יְהֹוָה בְּמַלְאֲכוּת יְהֹוָה לָעָם לֵאמֹר אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם יְהֹוָה:
וַיָּעַר יְהֹוָה אֶת רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם:

בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי